במדבר, פרק י״ז, פסוק י״ד

בעקבות המרד, וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת חללים, אשר נחשבו למתים עוד בחייהם בשל רשעותם. אף שאהרן הצליח לעצור את מלאך המשחית, רק תפילה משותפת שלו ושל משה הביאה לריפוי מוחלט של החולים שנותרו. מניין זה נערך בנפרד, מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל־דְּבַר־קֹרַח, כלומר בנוסף לאלו שמתו בגלל המחלוקת. ההפרדה בין הקבוצות נועדה להדגיש כי מדובר במניין שונה, למרות ששתיהן חטאו בהכחשת קדושת הכוהנים ונענשו באופן דומה. מנגד, יש המסבירים כי ההבחנה נובעת מחטאים שונים: אנשי קורח מתו על עצם המחלוקת, ואילו חללי המגפה נענשו משום שהוציאו דיבה על משה ואהרן.