חשבתם פעם כמה רחוק יכולה להתגלגל מריבה אחת? המריבה הקשה שהתחיל קורח המשיכה והביאה למגפה בעם ישראל. כאשר התורה מתארת את מה שקרה, היא פותחת במילים וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים. המילים האלה מלמדות אותנו משהו עמוק: בגלל הבחירות והמעשים הרעים של אותם אנשים, הם נחשבו כאילו אינם חיים באמת עוד לפני שהמגפה פגעה בהם.
משה רבנו דאג מאוד שהמגפה תפגע בכולם, גם באנשים טובים. אהרן הלך מיד לעצור את המכה, אבל גם אחרי שהוא הצליח לבלום אותה, עדיין נשארו במחנה אנשים חולים וחלשים. כדי לרפא אותם לגמרי, משה היה צריך להצטרף אל אהרן ולעמוד איתו יחד בתפילה אל ה׳.
בסוף, התורה מציינת שמספר הנפגעים במגפה היה גדול מאוד, ומוסיפה שזה היה מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל־דְּבַר־קֹרַח. המילה דְּבַר כאן פירושה מריבה ופילוג. התורה מזכירה לנו ששתי הקבוצות עשו את אותה טעות בדיוק, בכך שלא כיבדו את התפקיד הקדוש של אהרן והכוהנים, אך בכל זאת היה חשוב לספור כל קבוצה בנפרד כדי לזכור את השתלשלות האירועים.