במדבר, פרק י״ט, פסוק י״ב

אדם שנטמא למת נדרש להסיר את טומאתו באמצעות הזאת מי אפר הפרה האדומה עליו, ולכן נאמר הוּא יִתְחַטָּא בּוֹ, כשלשון הזכר מתייחסת לאפר המעורב במים ולא לפרה עצמה. תהליך ההזאה חייב להתבצע בשעות היום בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כאשר במקרה של עיכוב, יום ההזאה הראשון נחשב כיום השלישי וממנו שומרים על פער הימים הנדרש עד להזאה השנייה. רק לאחר השלמת הזאות אלו האדם יִטְהָר, שכן הן אינן מטהרות מיד אלא מהוות תנאי הכרחי המאפשר לטבילה במים לטהר אותו לחלוטין. התורה מדגישה כי וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר, כדי להבהיר שחובה לשמור על סדר הזמנים המדויק, כך שלא ניתן לדלג על ההזאה הראשונה ולהזות פעמיים ביום השביעי.