במדבר, פרק י״ט, פסוק ג׳

משה ואהרן מוסרים את הפרה האדומה, וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, שכן אהרן הכהן הגדול אינו יכול לכפר על חטא העגל שבו היה מעורב, וה' לא רצה שייטמא בעבודה זו. הכהן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, הרחק מאזור הקודש, משום שאין זה קרבן רגיל אלא תהליך שנועד לבער לחלוטין את טומאת המוות, ועל הפרה לצאת למקום השחיטה לבדה. באשר לפעולת השחיטה, וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו מלמד כי אדם זר שוחט את הפרה תחת השגחתו של אלעזר, או לחלופין שהכהן עצמו שוחט אותה תוך ריכוז מוחלט בפרה שלפניו. השחיטה חייבת להיות כשרה ומכוונת אל מול פתח המשכן, תוך הקפדה יתרה שלא לשחוט בהמה נוספת עמה או לעשות כל מלאכה אחרת במקביל העלולה לפסול את התהליך.