במדבר, פרק ד׳, פסוק ט״ז

תארו לעצמכם שנותנים לכם לשמור על הדברים הכי יקרים וחשובים שיש. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה לאלעזר, הבן של אהרן הכהן. אחרי שהאחים הגדולים שלו נפטרו, הוא קיבל את התפקיד להיות המנהל החשוב ביותר של עבודת המשכן. המילה וּפְקֻדַּת פירושה אחריות וניהול. אלעזר קיבל אחריות אישית על ארבעה דברים קדושים במיוחד: שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בגלל שהדברים האלה היו כל כך קדושים, ובגלל שהשתמשו בהם בכל יום, היה צריך אדם מיוחד וחשוב כמו אלעזר שישמור עליהם היטב כדי שלא ייעלמו או ייהרסו. בזמן שבני ישראל נסעו במדבר, אלעזר היה המפקד שדאג לבחור את האנשים הכי זריזים וטובים מתוך משפחת קהת כדי שיישאו את החומרים היקרים האלה בזהירות. אבל התפקיד שלו לא נגמר רק בזה. אלעזר קיבל גם את פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. הוא היה המנהל העליון שהדריך את בני משפחת קהת איך לארוז, להוריד ולשאת את כל כלי הקודש. בעצם, ברגע שאלעזר היה אחראי על השמן, הקטורת והמנחה, שנותנים אור וחיים למשכן, הוא הפך באופן טבעי למנהיג שדואג לכל המערך המיוחד של ה'.