קרה לכם פעם שהייתם צריכים לחכות בתור, למרות שאתם הגדולים יותר, ודווקא האח הצעיר קיבל את התפקיד הראשון? זה בדיוק מה שקרה לגרשון. גרשון היה הבכור, האח הגדול ביותר מבין בני לוי, אבל ה׳ ציווה לספור אותו רק אחרי אחיו הצעיר, קהת. הסיבה לכך לא קשורה לגיל אלא לתפקיד. משפחת קהת נשאה את הכלים הכי קדושים של המשכן, כמו ארון הברית והמנורה, ולכן הם נספרו ראשונים. גרשון ומשפחתו, לעומת זאת, נשאו את היריעות והכיסויים של אוהל המשכן.
אבל ה׳ רצה לכבד את גרשון, לשמח אותו ולתת לו הרגשה טובה. לכן, המילה וַיְדַבֵּר פותחת דיבור חדש ונפרד לגמרי בשביל משפחת גרשון. ה׳ עשה זאת כדי להראות שגם המניין שלהם חשוב ומכובד בפני עצמו, והם ממש לא רק תוספת לאחיהם הצעיר.
בנוסף, הציווי הזה נאמר אֶל־מֹשֶׁה לבדו. בציווי של משפחת קהת ה׳ דיבר גם אל אהרן הכהן, אז למה כאן לא? התשובה היא שהמשא של בני קהת היה קדוש כל כך, שהיה צריך להיזהר מאוד כשמתקרבים אליו. אהרן ובניו הכהנים היו חייבים להיות שם ולכסות את הכלים בזהירות רבה לפני שהלויים יישאו אותם, כדי לשמור עליהם מסכנה. התפקיד של משפחת גרשון היה פחות רגיש, ולא דרש השגחה צמודה של הכהנים, ולכן ה׳ פנה הפעם רק אל משה.