יצא לכם פעם להרגיש קצת אכזבה כשאח או אחות צעירים יותר קיבלו תפקיד חשוב לפניכם? במשפחת הלויים היו כמה אחים. הבכור והגדול מכולם היה גרשון, ואחיו הצעיר יותר היה קהת. בדרך כלל הבכור הוא זה שראשון לכל דבר, אבל כשחילקו את התפקידים במשכן, קהת קיבל את התפקיד שלו לפני גרשון. הסיבה לכך היא שקהת קיבל את התפקיד הקדוש ביותר, לסחוב על הכתפיים את ארון הברית, השולחן והמנורה. זה בא ללמד אותנו שכבוד התורה והחכמה חשוב אפילו יותר מלהיות האח הבכור.
למרות זאת, התורה דואגת שגרשון לא ירגיש ששכחו אותו או שמזלזלים בו. כאשר משה מצטווה לספור את משפחת גרשון, מופיעה המילה נָשֹׂא. המילה הזו אומרת למשה לספור אותם, אבל יש לה עוד משמעות, מלשון הרמת ראש והתרוממות. התורה רוצה להראות לגרשון שגם התפקיד שלו, לשאת את יריעות המשכן, הוא תפקיד מכובד וגבוה מאוד.
כדי להראות את השוויון בין האחים, התורה מוסיפה את המילים גַּם הֵם. המילים הללו מסבירות למשה שצריך להתייחס למשפחת גרשון בדיוק כמו למשפחת קהת ולספור גם אותם מגיל שלושים ועד גיל חמישים. למה דווקא בגילים האלה? כי אז הקול של האדם הוא הכי חזק ויפה, והלויים היו צריכים לשיר בשמחה בזמן העבודה שלהם. היחס השווה הזה דאג שלא תהיה שום קנאה בין האחים. בסוף, התורה מזכירה את המילים לְבֵית אֲבֹתָם כדי לתת לגרשון כבוד מיוחד ולהזכיר לכולם שהוא עדיין הבן הבכור של אבא שלו, ושיש לו מעלה וייחוס חשובים מאוד במשפחה.