יצא לכם פעם לצאת לטיול אוהלים? בטח שמתם לב שיש משימות שצריך לעשות כשהאוהל עומד במקום, ויש משימות אחרות לגמרי כשמקפלים הכול ויוצאים לדרך. כך בדיוק היה התפקיד של משפחת בני גרשון משבט לוי. התפקיד שלהם התחלק לשני מצבים שונים, לפי המסע של עם ישראל במדבר.
המילה לַעֲבֹד מתארת את התפקיד שלהם בזמן שעם ישראל חנה במקום אחד והמשכן עמד בנוי. בזמן הזה הם היו אחראים על הרבה דברים חשובים: הם עזרו להקים את המשכן, תיקנו את מה שהתקלקל, שמרו על המקום, הכינו את לחם הפנים, שרו שירים מיוחדים ועזרו לתחזק ולנקות.
אבל כשהגיע הזמן לארוז ולהמשיך בדרך, התפקיד שלהם השתנה, וזה מה שמתארת המילה וּלְמַשָּׂא. כשהעם נדד במדבר, בני גרשון היו אחראים לשאת ולקחת איתם את כל חלקי המשכן שהם שמרו עליהם קודם לכן. כלומר, אותם דברים קדושים שהם השגיחו עליהם כשהמשכן עמד, הם בדיוק הדברים שנמסרו לאחריותם כדי לסחוב אותם בזהירות אל התחנה הבאה.