לפעמים, כפי שמציינת המילה וְיֵשׁ, שכן הֶעָנָן עַל־הַמִּשְׁכָּן תקופה קצרה בלבד של יָמִים מִסְפָּר שקל לספור אותם. ההוראה מתי לחנות ומתי לנסוע לא ניתנה בדיבור אלא באמצעות התבוננות בענן, וכך עַל־פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ וְעַל־פִּי יְהֹוָה יִסָּעוּ כחלק ממציאות קבועה ומתמשכת לאורך שנות הנדודים. התנהלות זו משקפת את ביטול הרצון האישי של בני ישראל, שכן גם כשחנו במקום נוח ונאלצו לעזוב בטרם הספיקו לנוח, הם קמו ונסעו באותו רצון שלם שבו חנו. מנגד, יש המפרשים כי מדובר בפרק זמן מוגדר של שבעה ימים שבהם העם אכן הספיק לנוח, ושבחם מתבטא בכך שגם כאשר רצונם האישי תאם את המציאות, הם פעלו אך ורק מתוך ציות לה' ולא מתוך נוחות.
במדבר, פרק ט׳, פסוק כ׳
פרשת בהעלותך
וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.