שנה בדיוק לאחר יציאת מצרים, בני ישראל חונים במדבר סיני ומתכוננים לחגוג את הפסח הראשון שלהם כאומה חופשית, ציון דרך המייסד מניין שנים היסטורי חדש כפי שמתבטא במילים בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית. אזכור הזמן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מקדים את האירועים מתחילת הספר שהתרחשו בחודש השני, והתורה איחרה את כתיבת הפרשה כדי לרכז תחילה את נושאי המשכן, או כדי לדחות את חשיפת העובדה שזהו קורבן הפסח היחיד שהקריבו במדבר. ה' נותן לעם כעת ציווי מיוחד להקריב את הפסח, משום שההוראה המקורית הוגבלה לזמן הכניסה לארץ ישראל. בנוסף, הציווי המחודש נועד לבשר לעם שחטא העגל נסלח והם כשרים להקרבה, וכן להבהיר כי המצווה דוחה את איסורי השבת שחלה באותו יום.
במדבר, פרק ט׳, פסוק א׳
פרשת בהעלותך
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.