התורה מעניקה הזדמנות נוספת למי שנמנע ממנו להקריב את קורבן הפסח במועדו. הכפילות אִישׁ אִישׁ מדגישה שדווקא יחיד נדחה לחודש הבא, בעוד שציבור שרובו טמא יקריב את הקורבן בזמנו. הביטוי טָמֵא לָנֶפֶשׁ מציין טומאת מת אך כולל את כל סוגי הטומאות, והמצב של בְדֶרֶךְ רְחֹקָה מתאר אדם שלא יכול היה להגיע לעזרת המקדש בזמן השחיטה, בין בשל מרחק גיאוגרפי ממשי ובין אם עמד ממש מחוץ לפתח. דין זה חל על דור המדבר וכן לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, כלומר על כל הדורות הבאים. הציווי וְעָשָׂה פֶסַח מחייב כל אדם שהחמיץ את המועד הראשון מכל סיבה שהיא להשלים את המצווה בפסח שני, מועד שאין בו קדושת חג ומותר שיהיו בו חמץ ומצה יחד בבית.
במדבר, פרק ט׳, פסוק י׳
פרשת בהעלותך
דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א ׀ לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.