משה מורה לאנשים הטמאים עִמְדוּ, כלומר המתינו בפתח אוהל מועד או שתקו מצעקתכם, עד שיפנה לקבל מענה ישיר מה'. מכיוון שדחיית קורבן הפסח היא גזירה אלוהית ולא עניין של היגיון אנושי, משה לא ידע את הדין מראש ונזקק להכרעה. הוא אומר וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה', מתוך מחשבה שתימסר לו רק פסיקת הלכה מעשית בעל פה ולא פרשה חדשה בתורה. בענוותו משתמש משה במילה לָכֶם במקום לומר שה' ידבר אליו, כדי להדגיש שההוראה ניתנת בעניינכם ועבורכם. אף שהביצוע המעשי הוטל על הכהנים הטהורים, בזכות צערם של האנשים הם זכו שתתחדש ההלכה במיוחד בשבילם.
במדבר, פרק ט׳, פסוק ח׳
פרשת בהעלותך
וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־יְצַוֶּ֥ה יְהֹוָ֖ה לָכֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.