החכמה והתורה יוצאות אל המרחב הציבורי כדי להדריך את האדם ולהשיבו אל ה'. בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא, שכן היא מתייצבת במקומות סואנים והומי אדם כדי להשמיע את קולה להמון, אך גם פונה ישירות לאנשים ספציפיים. משם היא עוברת להשמיע את דבריה בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים, שהם צומת המעבר המרכזי ומקום מושבה של ההנהגה, ושם מתגלים עומקיה. בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר, משום שבכל מקום ובכל עת התורה גלויה וקוראת לכל אדם, כפי מדרגתו, לשוב בתשובה ולקיים את מצוותיה. ברובד הפנימי, כאשר האדם הוגה בתורה ומעמיק ברזיה, התורה עצמה מתעוררת וקוראת אליו בחזרה.
משלי, פרק א׳, פסוק כ״א
בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.