קריאתה של החכמה נתקלת באטימות מוחלטת מצד האדם, הבוחר לבטל ולהתייחס כאל אַיִן אל ההכוונה הפנימית שנועדה לרומם אותו, ובכך וַתִּפְרְעוּ כׇל עֲצָתִי. גם כאשר מגיעה אזהרה מפני העונש, האדם מפגין חוסר רצון מוחלט לשמוע, ועל כן וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם. התעלמות זו באה לידי ביטוי מעשי כאשר אדם חווה משבר כלכלי מאת ה', ובמקום לראות בכך מסר רוחני המעורר לתשובה, הוא ממשיך בשלו ושוקע עמוק יותר במרדף החומרי. כתוצאה מדחיית החכמה והתוכחה, האדם מסיר מעליו את ההשגחה האלוהית ונותר חשוף לחלוטין בעת צרה.
משלי, פרק א׳, פסוק כ״ה
וַתִּפְרְע֥וּ כׇל־עֲצָתִ֑י וְ֝תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.