משלי, פרק א׳, פסוק ו׳

Proverbs 1:6Sefaria

לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃

ספר משלי נועד לשמש כמפתח להבנת הרבדים העמוקים של החכמה המקראית והתלמודית, אשר פעמים רבות מוסתרים תחת מעטה של אלגוריות ורמזים. מטרת הדברים היא להעניק ללומד את הכלים לפענח את הצורות השונות שבהן נמסרת החכמה לדורותיה.

הפרשנים מנתחים את המונחים השונים המרכיבים את הפסוק. התיבה מָשָׁל מתוארת כפתגם או כדימוי המצביע על משמעות חיצונית ונוספת שמעבר למילים הפשוטות [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. באשר למילה וּמְלִיצָה, קיימות שתי גישות עיקריות: יש המפרשים זאת כדיבור צח, נעים ומתקבל על הלב [מצודת ציון], בעוד שאחרים רואים בה את המשמעות השכלית והפנימית המסתתרת מתחת ללבוש החיצוני של המשל, ומתפקדת כמעין תרגום והסבר לרעיונות הסתומים [מלבי"ם]. התיבה וְחִידֹתָם מתייחסת לדברים מכוסים, סתומים וקשי הבנה, שיכולים לשאת מספר כוונות ושאינם מובנים עד שיפורשו כראוי [אבן עזרא, מצודת ציון, רלב"ג].

הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפסוק דורש מהלומד הבנה כפולה: עליו לתת את הדעת גם על הרובד הגלוי של הטקסט וגם על הנמשל הנסתר שלו. כך, למשל, כאשר שלמה המלך מזהיר מפני אישה זרה, יש להבין את הדברים כפשוטם כאזהרה מפני חטא וזנות, אך בה בעת להבין את הרובד הסמוי המזהיר מפני מינות ועבודה זרה [רש"י, מצודת דוד]. כפילות זו קיימת גם בתורה עצמה, שבה ההלכות הכתובות נדמות לעיתים כחתומות וסתומות, ורק באמצעות התורה שבעל פה ניתן לפענח אותן [אלשיך].

החלק השני של הפסוק, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם, מרחיב את היריעה אל התורה שבעל פה ואל דברי הנביאים. אלו כוללים דברים הנאמרים במפורש לצד רמזים, דרשות על אותיות חסרות ומלאות, אגדות וסודות שנמסרו בכוונה בדרך של חידה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. הפרשנים מדגישים כי אסור לקחת את דברי הנביאים והחכמים כפשוטם, שכן הבנה מילולית של תיאורים אלוהיים, כמו תיאור ה' יושב על כסא אש או בעל שיער לבן כשלג, עלולה להוביל לתפיסות גשמיות ומשובשות. למעשה, אלו הם משלים המסתירים אמיתות טבעיות ופילוסופיות עמוקות על בריאת העולם, הגלגלים, המלאכים וההשגחה האלוהית, אשר הוסתרו בכוונה מהמון העם שאינו בשל להבינם [אמרי דעת]. יתרה מכך, החכמה מצויה לא רק בלימוד הרשמי והגבוה, אלא אפילו בשיחת החולין של החכמים, שכן התבוננות בהנהגתם היומיומית שקולה ללימוד תורה ומגלה את עומק כוונתה המעשית [אלשיך].

הבנת משלי הספר אינה מסתכמת רק בהשכלתו האישית של הלומד. הלימוד מקנה לאדם הנבון יכולות ותחבולות כיצד להעביר את הסודות הללו הלאה. מכיוון שישנם דברים נסתרים שאין זה ראוי לגלותם להמון באופן מפורש, החכם לומד מהספר כיצד להשתמש בעצמו ברמזים ובחידות כדי למסור את החכמה בראשי פרקים ורק למי שראוי לה [עמנואל הרומי].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.