החכמה מגיבה מידה כנגד מידה לאלו שזלזלו בה, ומצהירה כי לא תחוס עליהם ביום צרתם, המהווה תוצאה ישירה של בחירותיהם. תהליך הענישה והתגובה אליו בנוי בהדרגתיות: עוד בְּבֹא החרדה מפני הלא נודע, שהיא פַחְדְּכֶם, החכמה מצהירה כי אֶלְעַג לכם באופן חמור וקשה. לאחר מכן, כאשר יתרחש האסון הממשי המכונה בְּאֵידְכֶם, הנמשל ליום חשוך ומעורפל, גַּם־אֲנִי אעמוד מן הצד ואֶשְׂחָק על מפלתכם. כך ייוותרו החוטאים לבדם מול אימת המוות, עד שימצאו את סופם ללא חכמה.
משלי, פרק א׳, פסוק כ״ו
גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.