יש להתרחק לחלוטין מסביבתם של חוטאים כדי שלא ללמוד ממעשיהם ולאמץ את אמונתם הפסולה, סכנה רוחנית השקולה לאובדן הנפש. בשלב הראשון נאמר אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם, כלומר אין להתלוות אליהם כקבוצה בדרך המלך הציבורית והרחבה, אפילו באופן אקראי וכאשר המסלול נראה נוח ותמים. לאחר מכן הדרישה מחמירה ומורה מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם, שפירושו הימנעות מוחלטת מדריכה בשבילים הצרים והפרטיים שלהם, גם כאשר הם אינם נמצאים שם באותו רגע. ניתוק פיזי ורוחני זה הכרחי, משום שאנשי רשע המורגלים להצדיק את פשעיהם לא יהססו לבסוף להפנות את אכזריותם גם כלפי שותפיהם ולשפוך את דמם.
משלי, פרק א׳, פסוק ט״ו
בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.