אלו הן אׇרְחוֹת, דרכי ההתנהגות, של כל בֹּצֵעַ בָּצַע, שודד תאב בצע הלוקח ממון שאינו שלו. בדומה לציפור שרואה רק את הפיתיון ומתעלמת מהרשת, כך הגזלן מסתנוור מהרווח הקל המושג בתחבולות ואינו מבחין באסון המתקרב אליו. תאוות הממון הופכת למלכודת מוות אשר אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח, שכן דרך הפשע מתחילה בגזל אך מידרדרת במהירות לרציחת הקורבן כדי להתגבר על התנגדותו. בסופו של דבר, המחשבה הרעה שהפושעים מתכננים חוזרת ופוגעת בהם עצמם, והם מביאים במו ידיהם לאובדנם האישי וללקיחת חייהם שלהם.
משלי, פרק א׳, פסוק י״ט
כֵּ֗ן אׇ֭רְחוֹת כׇּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.