החוטאים לֹא אָבוּ, כלומר לא רצו ולא נטו כלל להקשיב לַעֲצָתִי, המייצגת את ההדרכה השכלית וההגיונית. יתרה מכך, הם נָאֲצוּ, דחו בביזיון ובשאט נפש, כָּל תּוֹכַחְתִּי המורכבת מאזהרות ומפחד מפני עונש. דחייה אקטיבית וכפולה זו של חוקי החכמה משלבת בתוכה הן התרחקות מחקירה שכלית של ענייני העולם, והן זלזול ישיר בדברי ה' ובאזהרות הכתובות בתורה.
משלי, פרק א׳, פסוק ל׳
לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.