יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשאנחנו מחלקים את הדברים שלנו לאחרים? ההיגיון הרגיל אומר שאם אנחנו נותנים מהכסף או מהרכוש שלנו, פשוט יישאר לנו פחות. אבל החכמה של התנ"ך מלמדת אותנו סוד מדהים שעובד בדיוק הפוך. אדם שהוא מְפַזֵּר, כלומר מחלק את הכסף שלו בנדיבות ונותן צדקה לעניים, לא באמת מפסיד. להפך, הוא זוכה לברכה ופתאום וְנוֹסָף עוֹד, הכסף והשפע שלו רק הולכים וגדלים. הסיבה לכך היא שאדם נדיב קונה לעצמו שם טוב. אנשים אוהבים אותו, סומכים עליו ושמחים להיות בחברתו, וכך הוא מצליח יותר. לעומת זאת, יש אדם שהוא חֹשֵׂךְ, כלומר קמצן ששומר הכול רק לעצמו ומונע את עצמו מִיֹּשֶׁר, מהמעשה הישר והנכון של עזרה לחלשים. אדם כזה בטוח שהוא שומר היטב על מה שיש לו, אבל בגלל שהקמצנות מרחיקה ממנו את כולם, בסופו של דבר הוא יגיע אַךְ לְמַחְסוֹר ויפסיד אפילו את מה שכבר יש לו.
משלי, פרק י״א, פסוק כ״ד
יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד וְחֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.