יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשלמישהו יש שפע של דבר שכולם זקוקים לו מאוד, אבל הוא מסרב לשתף? נתאר לעצמנו תקופה קשה של רעב ומחסור. אדם אחד אסף אצלו המון בַּר, שזו תבואה נקייה שמוכנה להכנת לחם. במקום לעזור ולמכור את התבואה לאנשים הרעבים, הוא שומר אותה לעצמו כדי שהמחיר יעלה וכך הוא יתעשר. התנהגות אנוכית כזו גורמת לכך שכל הלְאוֹם, כלומר בני העם שלו, יִקְּבֻהוּ ויקללו אותו. לעומת זאת, אדם שמוכר את המזון ודואג לאנשים בעת צרה נקרא מַשְׁבִּיר. אדם נדיב כזה יזכה לברכה גדולה על ראשו, גם מהציבור וגם מאת ה׳.
מעבר לפירוש הפשוט, יש כאן גם מסר רוחני מרתק. המילה בַּר מסמלת גם את התורה והחכמה. אם ה׳ נתן לאדם שכל טוב וחכמה, אבל הוא בוחר לשמור את הידע רק לעצמו ולא ללמד אחרים, החכמה שלו בסופו של דבר תלך ותחסר. אבל אם הוא אוהב לשתף, ללמד ולהסביר לחברים שלו, הוא לא רק יזכה לברכה, אלא שהחכמה שלו אפילו תגדל ותתרבה בזכות הלימוד המשותף.