משלי, פרק י״א, פסוק כ״א

Proverbs 11:21Sefaria

יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃

ההשגחה האלוהית פועלת בעולם במאזניים של צדק, כאשר מובטח כי הרשע יבוא על עונשו ללא חמקנות, בעוד שזכותם של הצדיקים משמשת כמגן לדורות הבאים. מוקד הדברים נע סביב הבנת הביטוי יָד לְיָד, אשר זכה למספר כיווני מחשבה בקרב המפרשים.

הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהביטוי מתאר את ישירות הענישה האלוהית. הכוונה היא שהעונש עובר ישירות מידו של ה' לידו של הרשע, ולכן הוא לא יוכל להינקות או לחמוק ממנו [רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד]. בדומה לכך, מוסבר כי כאשר העונש מגיע לידו של הרָּע, שהוא תואר לאיש הרשע, ללא אמצעים ושליחים של הטבע, מדובר בהשגחה פרטית מדויקת הפוגעת בו ישירות ואינה פוגעת בחפים מפשע [מלבי"ם].

לצד הפירוש של ישירות הענישה, יש המפרשים את הביטוי על ציר הזמן, במשמעות של עונש שיבוא במהירות ובקרוב [עמנואל הרומי], או כתיאור של רעות פתאומיות העוברות מיד ליד בעולם, שמהן הרשע אינו יכול להינצל משום שאין לו השגחה שומרת [רלב"ג].

גישות אחרות לוקחות את הביטוי לעולמות של התנהגות חברתית ומוסרית. יש שרואים בכך אזהרה מפני השפעה שלילית: אדם המעביר את הרע מיד אל יד, כלומר מלמד אחרים לעשות רע, מבצע חטא חמור שאין לו כפרה ונקיון [אמרי דעת]. פירוש נוסף מתייחס למנהג החברתי של תקיעת כף ולחיצת ידיים ליצירת הסכמים והבטחות; אדם הממהר להתחייב כך לא יינקה מצרות [ביאור שטיינזלץ]. ברובד נוסף, הביטוי רומז לחטאים שבין איש לאישה, כגון אדם המעביר כסף ישירות לידה של אישה מתוך פיתוי, מעשה שעליו לא יינקה מעונש של גיהינום [אלשיך]. כמו כן, ישנה דעה הגורסת כי הדברים מכוונים כלפי מי שעושה טוב רק כדי לקבל גמול מיידי מיד ליד, שכן זכויותיו לא יעמדו לו להינצל מרעה, בניגוד לצדיקים הפועלים מכוונה טהורה [ביאור שטיינזלץ].

החלק השני, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט, מעמיד את ההצלה כמשקל נגד לענישת הרשע. הפירוש המקובל הוא שילדי הצדיקים יינצלו מצרות בזכות המעשים הטובים של אבותיהם [אבן עזרא, מצודת דוד]. זכות אבות זו יכולה אף לעכב את עונשו המיידי של חוטא, אם הוא עצמו צאצא של צדיקים, או לחלופין, להגן עליו מעונש אם עתידים לצאת ממנו צאצאים צדיקים [עמנואל הרומי].

מנגד, יש המפרשים את המילה וְזֶרַע באופן סמלי או גופני הנוגע לצדיק עצמו. מבחינה רוחנית, זרע הצדיקים הוא פרי עמלם ושלמות שכלם, אשר נמלט מן הרע ואינו נפגע ממנו [רלב"ג]. בהקשר של עמידה בפיתויים, מוסבר כי גם אם לצדיק יש הרהור חטא, ההשגחה תשמור על טיפת זרעו הפיזית לבל תצא בטומאה, כפי שניצל יוסף מחטא בזכות ייחוסו ליעקב [אלשיך].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.