אדם אנוכי שהוא מֹנֵעַ ואוגר בָּר, כלומר תבואה, בשעת מחסור כדי להפקיע את מחירה, גורם לכך שבני עמו, הלְאוֹם, יִקְּבֻהוּ ויקללו אותו, ויש אף הסבורים שההמונים הרעבים ינקבו וידקרו אותו בחרבותיהם. מנגד, וּבְרָכָה תחול לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, שהוא האדם המוכר את המזון לציבור בעת הצורך מבלי לנצל את מצוקתם. לצד המשמעות הכלכלית, הפסוק משמש כמשל רוחני על אדם שחננו ה' בחכמה ובתורה. המונע את חכמתו מאחרים יסבול מקללה ושכלו יתמעט, ואילו המלמד אחרים יזכה לברכת האנשים וברכת ה', וחכמתו תלך ותתרבה.
משלי, פרק י״א, פסוק כ״ו
מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.