אדם שהוא שֹׁחֵר טוֹב, כלומר משכים קום מתוך השתוקקות עזה להיטיב עם הזולת, נדרש למאמץ אקטיבי כדי לעורר את רצונו הפנימי ולהתגבר על טבעו. בזכות פועלו הוא יְבַקֵּשׁ רָצוֹן, ויזכה לקרבת ה' ולפיוס ושלום עם סביבתו. לעומת זאת, מי שהוא וְדֹרֵשׁ רָעָה ומתכנן להזיק לאחרים, משקיע בכך דרישה ומאמץ מועטים בלבד משום שיצר האדם נוטה לרע בטבעיות. מסיבה זו הרעה תְבוֹאֶנּוּ במהירות ותיפול על ראשו שלו, וכשם שהיא שבה אל מתכננה, כך גם הטוב יבוא לבסוף על האדם הבוחר בטוב.
משלי, פרק י״א, פסוק כ״ז
שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.