משלי, פרק כ׳, פסוק א׳

יצא לכם פעם לאכול כל כך הרבה ממתקים רק בגלל שזה היה טעים, עד שבסוף הרגשתם לא טוב ולא הצלחתם להתרכז בשום דבר אחר? שלמה המלך מלמד אותנו שזה בדיוק מה שקורה לאנשים שרודפים יותר מדי אחרי תענוגות, ובמיוחד אחרי שתייה של משקאות חריפים. אדם ששותה יותר מדי יַּיִן מאבד את השליטה על עצמו והופך להיות לֵץ, כלומר אדם שמזלזל בדברים חשובים ולא לוקח שום דבר ברצינות. כשהוא משתכר הוא מתחיל להיות הֹמֶה, שזה אומר שהוא צועק, מרעיש ומתנהג בצורה לא מכובדת. במצב כזה, היין הרגיל כבר לא מספיק לו, והוא דורש לשתות גם שֵׁכָר, שהוא משקה חזק ומשכר עוד יותר. לפעמים אדם יכול לטעות ולחשוב שאם מעט יין פותח את הראש ומשמח, אז הרבה יין יעשה אותו חכם יותר. על הטעות הזו בדיוק מזהיר אותנו הפסוק, ומסביר שכל אדם שהוא שֹׁגֶה ביין, כלומר טועה וחושב שזה טוב לשתות הרבה, בסופו של דבר לֹא יֶחְכָּם. מי שכל הזמן עסוק וטרוד רק בלחפש הנאות לגוף שלו, הראש שלו נהיה מטושטש ולא נשאר לו מקום פנוי כדי באמת ללמוד ולהיות חכם.