משלי, פרק כ׳, פסוק א׳

שתיית משקאות חריפים מטשטשת את הדעת, מונעת רצינות ומובילה לפריקת עול. האדם השותה הופך להיות לֵץ המזלזל בערכים, והוא הֹמֶה ומרעיש בדרישתו לקבל גם שֵׁכָר, שהוא יין ישן וחזק יותר, ויש המפרשים כי הַיַּיִן והמשקה עצמם הם שלועגים לחוקי השכל ומדרדרים את האדם להתנהגות חייתית. וְכׇל־שֹׁגֶה בּוֹ, בין אם הוא טועה לחשוב ששתייה מרובה תוסיף לבינתו ובין אם הוא שקוע תדיר באהבת השתייה, הרי שהוא לֹא יֶחְכָּם וישאב למעגל של התמכרות וחטא. על דרך המשל, השתייה מייצגת את תענוגות החומר המתחרים בשכל, ומי שחשקה נפשו בהם לא יצליח לעולם להתפנות ללימוד ולרכוש חכמה.