משלי, פרק כ׳, פסוק ב׳

Proverbs 20:2Sefaria

נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ׃

הפחד והיראה העמוקים שהשליט מטיל על סביבתו, אֵימַת מֶלֶךְ, מדומים לנַהַם שאגת האריה, כַּכְּפִיר. אדם המִתְעַבְּרוֹ, כלומר מכעיס את המלך או חוצה את גבולות הריחוק ונוהג בקלות ראש, מסתכן כאילו התקרב לאריה במאורתו. בעקבות פגיעה זו בכבוד המלכות, אותו אדם חוֹטֵא נַפְשׁוֹ, כלומר מחסיר את חיותו ומתחייב בנפשו למיתה של ממש. ברובד האמוני והפנימי, הפסוק מזהיר גם מפני המראת פיו של ה' ומפני היכנעות ליצר הרע והתאווה המורדים בשכל האנושי.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.