המתח התמידי שבין תכנון אנושי להשגחה עליונה עומד במוקד חווית החיים. בני אדם מתנהלים בעולם מתוך תחושת שליטה, בוחרים יעדים וצועדים לקראתם, אך בפועל, התוצאה הסופית והכיוון האמיתי של חייהם מוכתבים על ידי חוכמה עליונה.
הפרשנים מסבירים כי המילה מִצְעֲדֵי מתייחסת לעצם דריכת כף הרגל וההליכה הפיזית [מצודת ציון, אבן עזרא]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שכל פסיעה ופסיעה שאדם עושה אינה נובעת מכוחו העצמי בלבד, אלא תלויה לחלוטין בעזרתו ובהכוונתו של ה'. מאחר שה' הוא שמנהל את הצעדים, האדם נמצא במצב של חוסר ידיעה מוחלט לגבי מסלול חייו, כפי שמודגש במילים מַה־יָּבִין – כלומר, אינו יודע כלל [מצודת דוד].
חוסר ההבנה האנושי בא לידי ביטוי בכמה מישורים. לעיתים אדם בטוח שדרכו טובה ונכונה, אך למעשה היא עלולה להיות שגויה ואף מסוכנת [ביאור שטיינזלץ]. פעמים אחרות, הוא נתקל במכשולים בלתי צפויים או זוכה לעזרה שלא קיווה לה, הן בעניינים מעשיים והן בניסיון להגיע להשגות שכליות [רלב"ג]. מתוך כך, עולה תובנה עמוקה: אם האדם אינו מסוגל להבין ולשלוט אפילו בפסיעותיו שלו, קל וחומר שאין ביכולתו להשיג בשכלו את עומק הנהגתו של ה' בעולם [אלשיך].
תפיסה זו מעוררת שאלה מהותית בנוגע לבחירה החופשית: אם ה' מכוון את הצעדים, היכן באה לידי ביטוי בחירתו של האדם? על כך משיבים הפרשנים בחלוקה ברורה בין הרצון לבין הביצוע. לאדם ניתנת בחירה חופשית מלאה להחליט באיזו דרך הוא רוצה ללכת, אם לטוב ואם לרע, אך הוצאת הפעולה מן הכוח אל הפועל – עצם תנועת הרגליים – נתונה בידי ה', והוא יכול לעכב את האדם מלממש את תוכניתו [מלבי"ם].
גישה משלימה מבחינה בין תחומי החיים השונים. ההכוונה האלוהית המוחלטת וחוסר היכולת האנושית לקבוע את התוצאה נאמרו לגבי ענייני העולם החומרי, שבהם ההצלחה אינה מובטחת גם למוכשרים ולחזקים ביותר. לעומת זאת, הבחירה המוסרית לכוון אל הטוב ולסור מן הרע נתונה לחלוטין בידי האדם, שכן היא נובעת מכוח אלוהי עליון המצוי בנפשו [עמנואל הרומי].
מתוך ההכרה במוגבלות ההבנה האנושית, המסקנה המעשית העולה היא שעל האדם להימנע מהישענות בלעדית על שכלו ותוכניותיו. כאשר הוא נתקל בקשיים או בעיכובים הנראים לו כרעה, עליו להבין שייתכן כי ה' מכוון את צעדיו לטובתו [מלבי"ם]. לכן, במקום לנסות להשפיע על המציאות בדרכים של מקח וממכר, כגון נדרים חפוזים בעת צרה, הדרך הראויה היא לבטוח בה' בלב שלם ולסמוך עליו שיוביל את צעדי האדם אל המקום הנכון והטוב ביותר עבורו [עמנואל הרומי, ביאור שטיינזלץ].