משלי, פרק כ׳, פסוק כ״ד

עצם דריכת כף הרגל וההליכה הפיזית, כלומר מִצְעֲדֵי־גָבֶר, מוכוונות מֵיְהֹוָה ואינן נובעות מכוחו העצמי של האדם בלבד. אמנם לאדם יש בחירה חופשית לקבוע את רצונותיו המוסריים, אך הוצאת הפעולה אל הפועל והתוצאה הסופית נתונות לחלוטין בידי ההשגחה. מכיוון שה' הוא שמנהל את הצעדים, וְאָדָם מַה־יָּבִין דַּרְכּוֹ, כלומר הוא אינו יודע כלל מהו המסלול האמיתי של חייו ואינו מבין שמכשולים ועיכובים מכוונים לא פעם לטובתו. מתוך הכרה במוגבלות זו, על האדם להימנע מהישענות בלעדית על שכלו ותוכניותיו, ולבטוח בה' בלב שלם שיוביל אותו אל המקום הנכון ביותר עבורו.