משלי, פרק כ׳, פסוק ו׳

Proverbs 20:6Sefaria

רׇב־אָדָ֗ם יִ֭קְרָא אִ֣ישׁ חַסְדּ֑וֹ וְאִ֥ישׁ אֱ֝מוּנִ֗ים מִ֣י יִמְצָֽא׃

טבע האדם נוטה לעיתים קרובות להעדיף את המראה החיצוני ואת הכבוד החברתי על פני האמת הפנימית. הפסוק בוחן את הפער שבין ההצהרות הפומביות של בני האדם לבין נאמנותם האמיתית.

הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים מפרשת את המילים רב־אָדָם כרוב בני האדם [אבן עזרא, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ], קריאה הנתמכת גם בחיבור המילים במקף [מנחת שי]. על פי גישה זו, רוב האנשים נוטים יִקְרָא, כלומר להכריז ולפרסם ברבים, את אִישׁ חַסְדּוֹ – את מעשי החסד והצדקה שהם עושים למען אחרים, כדי להתפאר בהם ולזכות בהכרה חברתית [רלב"ג, אבן עזרא, מצודת דוד, חומת אנך].

מתוך כך עולה הבחנה פסיכולוגית עמוקה בין עשיית חסד לבין היות האדם אִישׁ אֱמוּנִים. החסד הוא התנדבות שאינה בגדר חובה, ולכן אנשים ממהרים לעשותו כדי לזכות בתהילה ובשבח פומבי. לעומת זאת, אמונה משמעותה קיום חובות, שמירת הבטחות ועשיית הישר ללא ציפייה לכבוד. מטבע הדברים, קל יותר למצוא אנשים שיתנדבו לעשות חסד מפורסם, אך נדיר מאוד למצוא אדם שיקיים את חובותיו הבסיסיות באמונה, או שיעשה חסד של אמת בצנעה וללא רצון להתייהר [מלבי"ם, אלשיך, חומת אנך].

זווית נוספת בקרב הפרשנים מתמקדת בפער שבין ההבטחה למעשה. אנשים רבים מבטיחים לעשות חסד עם אוהביהם בעת צרה, אך כאשר מגיע רגע המבחן – קשה מאוד למצוא אדם שאכן מקיים את הבטחתו [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. בדומה לכך, לעיתים אדם מצפה שמי שקיבל ממנו חסד בעבר יישאר נאמן לו, ישמור את סודו וישיב לו טובה, אך בפועל הוא מגלה כפיות טובה והתנכרות [רלב"ג, אלשיך].

גישה שונה לחלוטין מפרשת את הביטוי רב־אָדָם במשמעות של אדם גדול, שר או מלך. לפי פירוש זה, ההמון נוהג להכריז ולשבח את חסדיו של האדם רב ההשפעה מתוך פחד וחנופה, בין אם באמת עשה חסד ובין אם לאו. לעומת זאת, נדיר למצוא איש אמונים אמיתי, שאנשים מכריזים על חסדו ושלמותו אך ורק בזכות מעלתו וחכמתו, ולא מתוך יראה מפניו [עמנואל הרומי].

ברובד הפילוסופי והרוחני, הפסוק מצביע על רדיפת הכבוד בעולם החכמה. רוב האנשים מתפארים בחכמתם רק כדי להרשים את סביבתם, ונדיר למצוא אדם הנאמן לאמת ואוהב את החכמה לשמה. יתרה מכך, יש המפרשים את המילה חַסְדּוֹ במשמעות של חרפה וקלקול. לפי קו מחשבה זה, רוב בני האדם שוקעים בתענוגות העולם הזה שהם למעשה חרפתם, ורחוק מאוד למצוא בעולם איש אמונים הנאמן לייעודו האנושי והאלוהי, שאינו נגרר אחר החומר אלא שומר על אור שכלו [עמנואל הרומי].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.