התמכרות לתאוות אכילה ושתייה אינה גורמת רק לנזק גופני, אלא מובילה את האדם לעוני ולחוסר כל, ולכן אדם סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וירד מנכסיו. האכילה הגסה גוררת אחריה עצלות ושינה מרובה, וכך וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה את האדם, שכן התנומה מונעת ממנו לעמול לפרנסתו ומותירה אותו בבגדים קרועים. מעבר לשפל הכלכלי, העוני הפיזי משמש משל להתרוקנות רוחנית ושכלית, שבה השקיעה בחומריות מפשיטה את האדם ממידותיו הטובות. ברובד נוסף, הפסוק קורא לאיזון ולמתינות גם ברכישת החכמה עצמה; רדיפה מוגזמת אחר גבולות השכל מביאה לאובדנה המוחלט, ואילו עצלות מחשבתית מלבישה את האדם בחסרונות.
משלי, פרק כ״ג, פסוק כ״א
כִּֽי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.