האדם נדרש להתמסרות מוחלטת לדרך החכמה ולעבודת ה' באמצעות שליטה בשני האיברים המנווטים את התנהגותו: הלב והעיניים. הבקשה תְּנָה־בְנִי לִבְּךָ לִי קוראת להכנת המחשבה והשכל לקבלת דברי החכמה, כך שלא ייוותר מקום לספקות ולמינות. בהמשך, ההוראה וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּֽרְנָה מכוונת לשמירת החושים הפיזיים מפני פיתויי העולם החומרי, ואף לריצה בזריזות ובהתלהבות בדרכי המצוות. הפסוק מקדים את הלב לעיניים כדי ללמד שהלב הוא השורש לכל פעולה. כאשר הפנימיות מושרשת היטב בעבודת ה', ממילא העיניים נשמרות מראות ברע והאדם ניצל מיצר הרע.
משלי, פרק כ״ג, פסוק כ״ו
תְּנָה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י (תרצנה) [תִּצֹּֽרְנָה]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.