הפיתויים הפיזיים והרוחניים האורבים לאדם מדומים לסכנות טבעיות פתאומיות שקשה עד מאוד להיחלץ מהן. הזוֹנָה, בין אם היא עוסקת בכך כמקצוע ובין אם לאו, משולה לשׁוּחָה עֲמֻקָּה, שהיא חפירה ומלכודת שמי שמועד לתוכה מתקשה מאוד לצאת. סכנה חמורה מזו טמונה בנׇכְרִיָּה, אישה שאינה מבנות ישראל הגוררת את האדם לעבודה זרה, אשר מדומה לבְאֵר צָרָה ודחוקה שמי שנופל לתוכה אינו יכול אפילו להתהפך כדי לחפש דרך לטפס החוצה. כדי להינצל ממיתה רוחנית בלתי הפיכה זו של תאווה ומינות, על האדם לשלוט תמיד בעיניו ולשמור את לבו טהור ושקוע בעבודת ה'.
משלי, פרק כ״ג, פסוק כ״ז
כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נׇכְרִיָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.