משלי, פרק כ״ג, פסוק ל״א

הפיתוי שבשתיית משכרים טמון במראם החיצוני, ולכן מזהיר הכתוב אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כלומר אל תתפתה לחמוד את היין רק משום שצבעו אדום, משובח ונדמה כמועיל לבריאות. האדם עלול להימשך למשקה כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ ויתמסר למראיתו הצלולה, אך בזמן שהשותה מביט בכוס, החנווני לוטש את עיניו לכיסו ולכספו של הלקוח. בעת השתייה היין יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים ויורד בגרון בצורה חלקה הנדמית כבלתי מזיקה, אך למעשה הוא גורם לשיכור לאבד את עכבותיו ולראות את כל העבירות והדרכים המעוקמות כישרות ומותרות. לעומת זאת, אם האדם ישלוט בעצמו וישתה במידה, היין אכן ירד למישרים אל בטנו ויועיל לגופו מבלי לעלות לראשו ולשכרו.