קבלת טובות הנאה ואכילה על שולחנו של אדם צר עין היא חוויה מבזה שסופה מפח נפש. אף על פי שהמזון נחשב למעשה כפִּתְּךָ, שכן ה' קצב אותו עבורך מראש, ברגע שאָכַלְתָּ אותו תְקִיאֶנָּה ותפלוט אותו החוצה בשל תחושת הבושה ומבטיו הקמצניים של המארח. כתוצאה מכך וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים, כלומר דברי התודה והחנופה שהרעפת עליו ירדו לריק משום שהוא יראה בך רק אדם זללן. בדומה לכך, גם אם תנסה לרומם את הסעודה בדברי תורה, המארח ימאס בהם והם רק יושחתו ויתבזו לחינם.
משלי, פרק כ״ג, פסוק ח׳
פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.