התמודדות מול כעסו של אדם בעל שררה דורשת מתינות וריסון עצמי. כאשר קָצִין, שהוא מושל או שר, כועס, יש לנהוג בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם ולהמתין בסבלנות עד שיירגע ויְפֻתֶּה להקשיב, ואז להשתמש בפיוס עדין של וְלָשׁוֹן רַכָּה שיצליח לרכך את עקשנותו כך שתִּשְׁבָּר גָּרֶם, כלומר יישבר קושי הכעס המדומה לעצם. מנגד, ייתכן שדווקא השליט הוא שמשהה את הדין, ואנשים מנצלים את סבלנותו ודיבורם החלקלק כדי לפתות אותו ולמנוע את עשיית הצדק. ברובד הרוחני, הפסוק מתאר את ה' המעניק זמן לחוטאים לשוב בתשובה, בעוד תפילתם העדינה מסוגלת לשבור את קושי הגזרה ולעורר רחמים.
משלי, פרק כ״ה, פסוק ט״ו
בְּאֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יְפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין וְלָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבׇּר־גָּֽרֶם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.