משלי, פרק כ״ה, פסוק י״ט

קרה לכם פעם שהייתם ממש רעבים, לקחתם ביס גדול ממאכל טעים, ופתאום הרגשתם כאב חזק בגלל שן מתנדנדת או שבורה? או שאולי ניסיתם לרוץ מהר, ופתאום הרגל שלכם החליקה ונפלתם? שלמה המלך משתמש בדוגמאות המוכרות האלה כדי לתאר אכזבה קשה. לפעמים אנחנו נמצאים במצב של יוֹם צָרָה, כלומר בזמן של משבר או קושי שבו אנחנו זקוקים בדחיפות לעזרה. אם באותו רגע אנחנו סומכים על מִבְטָח בּוֹגֵד, שזהו אדם שאי אפשר באמת לסמוך עליו, ההרגשה היא קשה מאוד. בדיוק כמו שאנחנו סומכים בטבעיות על השיניים שלנו שילעסו את האוכל, אך שֵׁן רֹעָה, שהיא שן שבורה או רעועה, מכאיבה לנו פתאום ברגע האכילה. וכפי שאנחנו בוטחים ברגליים שלנו שישאו אותנו, אך רֶגֶל מוּעָדֶת, שהיא רגל חלשה שמחליקה, קורסת דווקא כשאנחנו מנסים להישען עליה. לסמוך על אדם שמכזיב אותנו בדיוק ברגע האמת, גורם לעוגמת נפש גדולה ומתסכל אפילו יותר מאשר אם מראש לא הייתה לנו שום עזרה.