אדם חרוץ שהוא עֹבֵד אַדְמָתוֹ במו ידיו יזכה לברכה מאת ה' ויִשְׂבַּע־לָחֶם מפרי עמלו. לעומתו, מי שבוחר בעצלות ומְרַדֵּף רֵיקִים, בין אם ברדיפה אחר הבלים ושיחות בטלות ובין אם בשכירת פועלים פוחזים שיעבדו במקומו, יגיע לעניות גמורה. עונשו הוא שיִשְׂבַּע־רִישׁ, ביטוי מליצי שמשמעותו כי החוסר והעוני יתרבו ויציפו אותו לחלוטין. עיקרון זה של השקעה מול חסרון נכון גם כלפי חקלאי עשיר שרודף ומגרש עניים במקום לחלוק עמם את ברכתו, וכן במישור הנפשי, שבו אדם הרודף אחר תאוות גופניות במקום לפתח את שכלו יישאר בחסרון דעת וברעב רוחני.
משלי, פרק כ״ח, פסוק י״ט
עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝יקִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.