אדם חמדן, גאוותן או פזרן שהוא רְחַב־נֶפֶשׁ ובעל תאוות חסרות גבולות, תמיד ימשוך ויעורר סכסוכים בניסיון לספק את רצונותיו, ולכן יְגָרֶה מָדוֹן. לעומתו, מי שחי בשלוות נפש, מסתפק במועט וּבֹטֵחַ עַל־ה' שידאג לצרכיו, יְדֻשָּׁן ויזכה לשפע, שובע ובריאות. אולם, אם אותו בעל תאווה מחרחר ריב מתיימר לבטוח בה' למרות מידותיו הרעות, המילה יְדֻשָּׁן מתפרשת כחורבן, וסופו שיהפוך לדשן ואפר.
משלי, פרק כ״ח, פסוק כ״ה
רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.