אַשְׁרֵי אָדָם, כלומר טוב לו לאדם, שהוא מְפַחֵד תָּמִיד ומעורר בעצמו זהירות באופן יזום גם כאשר הכול נראה שליו. פחד זה מתבטא ברובד המעשי על ידי שקילת צעדים והימנעות מסכנות, וברובד הרוחני על ידי יראת ה' וחשש מתמיד מפני חטא הנדרש אפילו מאדם צדיק. לעומתו ניצב האדם שוּמַקְשֶׁה לִבּוֹ, אדם יהיר האוטם את אוזניו מתוכחה ומתעלם בביטחון מופרז מסכנות הניצבות מולו. כתוצאה מעקשנותו הוא יִפּוֹל בְּרָעָה, וינחת אל תוך פורענות פתאומית שהוא אינו מוכן לקראתה, ולעיתים אף ייפול אל הרעה שהוא עצמו תכנן לעשות.
משלי, פרק כ״ח, פסוק י״ד
אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.