האדם יכול לנתב את מידת האהבה הנטועה בנפשו לשני כיוונים מנוגדים. כאשר אִישׁ־אֹהֵב חָכְמָה ובוחר במוסר ובצדק, החכמה מכה שורש בלבו והוא יְשַׂמַּח אָבִיו. לעומת זאת, אדם הנמשך אחר תאוות וְרֹעֶה זונות, כלומר מתחבר אליהן ומפרנס אותן או שוקע בתענוגות אכילה וזללנות, גורם לאביו צער רב. במעשיו אלו הוא יְאַבֶּד־הוֹן, שכן הוא מבזבז את כספו של אביו על יצריו, ובד בבד מאבד גם כל קניין של שלמות אנושית.
משלי, פרק כ״ט, פסוק ג׳
אִישׁ־אֹהֵ֣ב חׇ֭כְמָה יְשַׂמַּ֣ח אָבִ֑יו וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹנ֗וֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.