נוכחותו של הרוע בחברה טומנת בחובה דינמיקה הרסנית המובילה בהכרח לקריסה. שגשוגם של עושי הרעה והתפשטות הפשע אינם מעידים על ניצחון קבוע, אלא מהווים שלב מקדים למפלה בלתי נמנעת, תהליך הנצפה על ידי אלו הדבקים בדרך הישר.
הפרשנים נחלקו בהבנת המילה בִּרְבוֹת. גישה אחת מסבירה זאת כריבוי מספרי של אנשי רשע בחברה [רלב"ג, עמנואל הרומי]. הסכנה בריבוי זה היא שיתוף הפעולה: כאשר הרשעים מתקבצים, הם מסייעים זה לזה ומוציאים לפועל פשעים שאדם בודד לא היה מסוגל לבצע לבדו [רלב"ג]. גישה אחרת מפרשת את המילה מלשון גדולה, שררה והצלחה של הרשעים בעם [מצודת ציון, מצודת דוד]. יש המשלבים בין הפירושים וקובעים כי מדובר הן בהתרבות מספרם והן בעלייתם לגדולה [מלבי"ם, עמנואל הרומי].
כאשר הרשעים מתעצמים, יִרְבֶּה־פָּשַׁע. הפשע אינו עומד בפני עצמו אלא מתפשט ומתרחב [שטיינזלץ], שכן תאוותם של הרשעים היא לפשוע ומחשבותיהם ממוקדות רק ברע [מצודת דוד, עמנואל הרומי]. במבט רחב יותר, הוספת רשעים לדור מכריעה את כף המאזניים של המשפט האלוהי לחובה, ועלולה להביא חורבן לעולם כפי שאירע בדור המבול [אלשיך].
אולם, הפשע מטבעו אינו בונה דבר אלא רק שובר ומקלקל [שטיינזלץ]. לכן, יש גבול וקץ לרוע, וכאשר תתמלא סאת פשעיהם של הרשעים – הם יאבדו [מלבי"ם]. בשלב זה, וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ. הצדיקים, שלא נגררו אחר הפשע, יינצלו מידי הרשעים, יראו בקריסתם וישמחו [אבן עזרא, רלב"ג, מצודת דוד]. ראייה זו אינה רק פיזית; הצדיקים מסוגלים לראות בעין שכלם את המפלה המתקרבת של הרשעים עוד בזמן שהפשע משגשג, בטרם תתרחש המפלה בפועל [מלבי"ם].
מנגד, קיימת גישה פרשנית הפוכה לחלוטין למילה בְּמַפַּלְתָּם. בעוד שרוב הפרשנים מסכימים שהכוונה היא למפלתם של הרשעים, יש המפרשים שהמילה מתייחסת לצדיקים עצמם. לפי פירוש זה, כאשר הרשעים מתרבים ועולים לגדולה, הצדיקים נאלצים לראות את המפלה של עצמם, משום שהרשעים מתחכמים ופועלים להרע להם [עמנואל הרומי].