משלי, פרק ד׳, פסוק ח׳

יצא לכם פעם להשקיע המון זמן ומאמץ במשהו שאתם ממש אוהבים, ולגלות שזה מחזיר לכם אהבה? הקשר שלנו עם התורה והחכמה עובד בדיוק ככה. כשאנחנו לומדים, אנחנו צריכים להתייחס לחכמה בכבוד גדול. המילה סַלְסְלֶהָ אומרת לנו שעלינו להרים ולהגביה את החכמה במחשבות שלנו, להעריך אותה מאוד ולפנות לה מקום חשוב בלב. אבל זה לא נגמר רק בכבוד, כי התורה מבקשת מאיתנו משהו קרוב וחם הרבה יותר: כִּי תְחַבְּקֶנָּה. ממש כמו שאתם מחבקים חזק מישהו שאתם אוהבים ולא רוצים לעזוב, כך עלינו לאהוב את התורה, ללמוד אותה תמיד ולאחוז בה בשתי ידיים. וכשאתם מתמסרים אליה כך, החכמה גומלת לכם חזרה. היא וּתְרוֹמְמֶךָּ, כלומר תרים אתכם למעלה ותהפוך אתכם לאנשים גדולים וטובים יותר. ולא רק זה, היא גם תְּכַבֵּדְךָ, ותעניק לנפש שלכם כבוד אמיתי ועמוק, גם כאן בעולם שלנו וגם בעולם הבא יחד עם כל הצדיקים.