העונש אינו מונחת על האדם ממקור חיצוני, אלא עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת־הָרָשָׁע, כך שמעשיו הרעים משמשים כרשת לכידה המכשילה אותו. וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ, בדומה לאדם הנתלה ומוחזק על ידי החבל שחונק אותו, כך החוטא מסתבך ונענש באמצעות החטא עצמו. תמיכה זו יכולה להתבטא בניסיון להצדקה עצמית, כאשר החוטא נשען על הטענה שחטא מתוך חוסר ידיעה. לחלופין, הרשע מאמץ כפירה שכלית כדי להשקיט את מצפונו מפני ה', אך למעשה הוא נשען ונתמך רק על ידי תאוותיו הפיזיות שגוררות אותו לעיוות מוחלט.
משלי, פרק ה׳, פסוק כ״ב
עֲֽווֹנֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.