אדם המסרב לקבל הדרכה ותוכחה חורץ את גורלו, ועל כן הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר, כלומר יאבד בהיעדר הקשבה למוכיחיו. הידרדרות זו נובעת מטיפשות ומספקנות תמידית, כך שוּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה, יטעה ויסטה מן הדרך הישרה. החוטא תולה את קורותיו במקרה ומתבצר בטעויותיו עד שהוא משוכנע שדרכו נכונה, ולכן לעיתים מוטב למוכיח להניח לו לטעות בשוגג מאשר להזהירו לשווא. בסופו של דבר, שקיעתו של האדם בתאוות חומריות או בדעות זרות מרחיקה אותו מן השכל, מנתקת אותו מהשגחת ה' ומפקירה אותו לתוצאות ההרסניות של מעשיו.
משלי, פרק ה׳, פסוק כ״ג
ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.