משלי, פרק ו׳, פסוק א׳

Proverbs 6:1Sefaria

בְּ֭נִי אִם־עָרַ֣בְתָּ לְרֵעֶ֑ךָ תָּקַ֖עְתָּ לַזָּ֣ר כַּפֶּֽיךָ׃

התחייבות פזיזה ונטילת אחריות לחובותיהם של אחרים עלולות להוביל את האדם למלכודת מסוכנת. כאשר עָרַבְתָּ, כלומר לקחת על עצמך אחריות כספית, ונתת לכך תוקף חוקי ומחייב כשתָּקַעְתָּ את כַּפֶּיךָ לאות הסכמה, אתה משתעבד לחוב ללא כל רווח אישי. התחייבות זו עשויה להיות עבור הלווה שהוא לְרֵעֶךָ כלפי המלווה שהוא לַזָּר, להיפך, או במצב של הבטחות סותרות שניתנו לשניהם. במובן הרחב יותר, הפסוק מזהיר את האדם שלא לנטוש את מחויבותו לשכל ולחכמה לטובת יצרים חומריים, ושלא להתנער מאחריותו להוכיח חוטאים מתוך תקווה שה' יוותר, פן יימסר לכוחות הדין.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ה׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.