משלי, פרק ו׳, פסוק א׳

יצא לכם פעם להסכים לעשות טובה ענקית למישהו, רק בגלל שלא היה לכם נעים להגיד לא, ואחר כך ממש התחרטתם על זה? לפעמים אנחנו ממהרים לקחת אחריות על דברים של אנשים אחרים, וזה עלול להפוך למלכודת. המילה עָרַבְתָּ מתארת מצב שבו אנחנו לוקחים אחריות על חוב של אדם אחר. תארו לעצמכם שחבר שלכם, שנקרא כאן רֵעֶךָ, מבקש הלוואה ממישהו, ואתם מבטיחים שאם הוא לא יצליח להחזיר את הכסף, אתם תשלמו במקומו. הביטוי תָּקַעְתָּ כַּפֶּיךָ מתאר את לחיצת היד החזקה שעושים כדי לתת תוקף חזק להסכם הזה מול האדם שנותן את ההלוואה, שנקרא זָּר. לפעמים, מתוך פזיזות או חוסר ניסיון, אנשים מתחייבים לדבר כזה ופתאום מוצאים את עצמם לכודים. הם עלולים להשתעבד לחוב שלא הם יצרו, ולהיאלץ לשלם את כולו מהכיס שלהם, בלי שהרווחנו מזה שום דבר. לכן, חשוב מאוד לחשוב היטב ולא למהר לפני שמבטיחים לשלם חובות של אחרים.