משלי, פרק ו׳, פסוק ג׳

Proverbs 6:3Sefaria

עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל כִּ֘י־בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃

אדם שהסתבך בהתחייבות בעייתית או בערבות, מוצא את עצמו לכוד תחת שליטתו של אדם אחר, ולשם כך מוצעת עצה דחופה ומעשית כיצד להיחלץ ממצב זה. תחילת העצה היא במילים עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא, כלומר עשה זאת עתה, מיד [מצודת ציון, מצודת דוד]. הסיבה לדחיפות היא כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ, ביטוי המלמד על נפילה מוחלטת לרשותו, לשליטתו ולכוחו של האחר [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד, עמנואל הרומי], כאשר יש המפרשים את המילה כִּי בהקשר זה במשמעות של "אף על פי" [אבן עזרא].

כדי להשתחרר מן ההתחייבות או הערבות, מורה החכם: לֵךְ הִתְרַפֵּס. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת מלשון דריסה, רמיסה והכנעה. על האדם להשפיל את עצמו לחלוטין לפני מי שהתחייב לו, ולהיות לו למרמס כעין מפתן הדלת שדורכים עליו, עד שאותו אדם יתרצה ויסכים לפטור אותו מן החיוב [אבן עזרא, מצודת ציון, מצודת דוד, רלב"ג, מלבי"ם, עמנואל הרומי]. לעומת זאת, גישה אחרת מפרשת את המילה מלשון "התר פסת יד", כלומר פתיחת כף היד כדי לשלם את החוב הכספי בפועל [רש"י, מלבי"ם].

השלב הבא בעצה הוא וּרְהַב רֵעֶיךָ. רוב הפרשנים מסבירים שמילה זו עניינה התחזקות, רוממות וגאווה. כלומר, על האדם להעצים את חברו, לתת לו תחושת שלטון ועליונות עליו כדי לפייסו, או לפרוע את חובו ובכך להשליטו על ממונו [מצודת ציון, מצודת דוד, רלב"ג, עמנואל הרומי, מלבי"ם].
עם זאת, חלק מן הפרשנים שמים לב לכך שהמילה רֵעֶיךָ נכתבה באופן חריג בלשון רבים. מכאן הם לומדים שאם הפגיעה בחבר לא הייתה ממונית אלא מילולית, יש להרבות ולהביא חברים רבים שיבקשו ממנו מחילה עבור הפוגע [רש"י, מנחת שי]. פירוש נוסף ללשון הרבים הוא שהאדם נדרש להכניע את עצמו לפני שני גורמים במקביל: גם לפני המלווה כדי שימתין עם החוב, וגם לפני הלווה כדי שיוציא אותו מן הערבות [מנחת שי]. בנוסף, יש מי שמציע שהכוונה היא להסביר לאותם חברים ביושר על חוסר היכולת לעמוד בהתחייבות כלפיהם [ביאור שטיינזלץ].

לצד הפירוש המעשי, קיימת גם קומה רוחנית ומוסרית. יש המפרשים את הפסוק כמשל ליחסים שבין אדם ל-ה'. ה"רֵעַ" הוא ה', והערבות היא קבלת המצוות בהר סיני. כאשר אדם חוטא וסר מדרך הישר, הוא נופל תחת שליטת עוונותיו ומועד להימשך אחר אפיקורסים. הדרך להינצל היא באמצעות הכנעה מוחלטת לפני ה' ובקשת רחמים בעזרת תפילתם של חברים [רש"י]. גישה מוסרית נוספת רואה בערבות ביטוי לאחריות של אדם כלפי חברו שסטה מדרך הישר והפך לאיש בליעל. במקרה כזה, ההנחיה וּרְהַב רֵעֶיךָ מקבלת משמעות של העצמת החוטא דווקא על ידי פיוסו והשבתו בתשובה, כדי לתקן את מה שעיוות בעולם הזה בטרם יהיה מאוחר מדי [אלשיך].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.