כאשר אדם שומר אמונים בחיי הנישואין, שפע הברכה שלו יפרוץ כמעיין שמימיו יָפ֣וּצוּ, כלומר יתפזרו ויתפשטו, והוא יזכה למשפחה גדולה ששמה הטוב ניכר למרחוק. במקביל, מַעְיְנֹתֶ֣יךָ הם משל לחכמה ולתורה הנובעות מן האדם אל סביבתו באופן טבעי וללא מאמץ. הפצת החכמה נעשית בהדרגה: תחילה היא יוצאת ח֑וּצָה אל המעגל הקרוב של בני הבית והתלמידים, ולאחר מכן מגיעה בָּ֝רְחֹב֗וֹת, אל רשות הרבים הרחבה. שם יכול כלל העם ליהנות מחכמתו הזורמת כפַּלְגֵי־מָֽיִם, שהם אמות ותעלות מים, בין אם בלימוד פשוט ורחב ובין אם בחיבור ספרים. כך האדם אינו נזקק למקורות זרים, אלא הופך בעצמו למקור עצמאי של ברכה המרווה את כל סביבתו.
משלי, פרק ה׳, פסוק ט״ז
יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.