כוחו של הפיתוי לחטא, לדעות זרות או לתאוות החומר, מסתתר בתחילה מאחורי מילים נעימות ומשכנעות. דיבוריה של אותה אישה מפתה נדמים כדבש מתוק שניגר ומטפטף מחלות השעווה, ועל כן נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה. הטיעונים הנוצרים בחִכָּהּ נשמעים נטולי פגם, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן הוא אופן השכנוע החלקלק שלהם. אולם, בעוד שהדבש מסמל חיבור ואהבה שהיצר הרע מתחזה להציע, השמן שאינו נדבק חושף שאין כאן קירבה אמיתית אלא כוונה להשמיד את האדם. משום כך, נדרשת חכמה כדי לא להיגרר אחר המתיקות וההרגל של העבירה, ולהכיר את סופה ההרסני מראש.
משלי, פרק ה׳, פסוק ג׳
כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.